חרדות ופחדים אצל ילדים

ילדים מתמודדים עם חרדות ופחדים בשלבי התפתחות שונים. פחדים עשויים להופיע כחלק מרצף התפתחות נורמלי. למשל, כאשר ילדים בגילאים 4 או 5 מתחילים להבין טוב יותר את רעיון הסופיות של החיים. טבעי שבשלב זה מופיעות שאלות ותהיות, בליווי חששות, או מה שנראה כמו עיסוק-יתר בנושא. לא תמיד מסוגלים ההורים למקם את העיסוק הזה בתוך הקונטקסט ההתפתחותי והמשפחתי הרלוונטי, ועל כן, הם עשויים לחוש בלבול ודאגה.
התמודדות הורית מכילה ותומכת, תואמת גיל, יכולה לתרום רבות להעצמה של הילד, לשכלול יכולתו לווסת את רגשותיו, ולביסוס בטחונו האישי. לעומת זאת, תגובות חרדה או כעס מצד ההורים, וניסיון להשתיק את הכאב או החשש עלולים להעצים את החששות, ובסופו של דבר, אף להביא לחרדה של ממש ולתופעות נפשיות לא רצויות אחרות.
נושאים רבים מלבד רעיון המוות והסופיות של החיים עשויים להעסיק את הילד בעולמו הפנימי, ולגרום לו לחוש חרדה. בראש ובראשונה יש לאבחן האם מדובר בפחדים שהינן בתוך הרצף הנורמלי של ההתפתחות, הצפויים לחלוף מעצמם, או שמדובר בתופעות של חרדה הדורשות התערבות גדולה יותר. בגלל העובדה שכישוריהם הוורבלים אינם מפותחים דים, לא תמיד מסוגלים ילדים לבטא כהלכה את רגשותיהם. במקום זה, שכיח למצוא אצל ילדים התנהגויות לא אדפטיביות, רגרסיה (הליכה אחורה) לשלבי התפתחות מוקדמים יותר, התפרצויות זעם, התכנסות פנימה, וכד'. כל אלו עשויים ללמד על מצוקה פנימית אצל הילד, הדורשת מעורבות נכונה מצד ההורים, ולעיתים גם איש מקצוע שיוכל להתרשם מן הילד והמשפחה ולהחליט על טיפול במידת הצורך.