סמכות הורית

במהלך הגדילה לומדים הילדים להיעשות נפרדים ועצמאים מהוריהם. אפשר להבחין בסממני העצמאות כבר בינקות, בגיל זחילה, כשהתינוק מוכן להתרחק מהדמות המטפלת בו. בהמשך, סביב גיל שנתיים מתעקש הפעוט לעשות יותר ויותר דברים בכוחות עצמו, והשיא מגיע כמובן בגיל ההתבגרות, אז הצורך של הנער או הנערה להבחין את עצמם מהמבוגרים בסביבתם, בכלל זה ההורים, נעשה חזק במיוחד.
להורים רבים לא קל להתמודד עם צרכי הנפרדות הגדלים של ילדיהם, ולא תמיד הם מצליחים להבין אותם כהלכה. לא מעט הורים נוטים לבלבל בין הפגנת כוח ושליטה לבין סמכות, ונכנסים שוב ושוב למאבקי כוח קשים ומתישים עם ילדיהם, רק על מנת לגלות את אוזלת ידיהם. בדינמיקה שכזו ההורה חש שמאבד את ילדו, אבל מעבר לכך- גם הילד מרגיש שהוא מאבד את הוריו במובן זה שהוא כבר אינו יכול להיעזר בהם כמבוגרים אחראיים היכולים להגן עליו ולהכווינו.
דינמיקה זו שבין הורים וילדים משנה צורה כפועל יוצא של גיל הילד, אופיו, אופיים של ההורים ועולם הערכים שהם מגיעים ממנו, אך השלכותיה עשויות להיות הרסניות ולעורר סבל רב אצל הילד והוריו.
בהדרכה, יכולים ההורים לתאר את תמונת המצב הייחודית למשפחתם, מתוכה לצאת להבנה מחודשת, ולגזור סט של התנהגויות חדשות שיסייעו בשיקום היחסים, לטובת הילד, הוריו וכלל המשפחה.