העובדה שאחים חולקים מטען משותף כל כך נרחב ומשמעותי היא זו שהופכת אותם לקרובים מאוד ואוהבים, בחלק מהמקרים, וליריבים קשים מאידך, בחלק אחר מהמקרים. ברוב המקרים, אחים מרגישים גם כך וגם כך, בעוצמה משתנה, התלויה רבות בתרבות המשפחתית, ובאופיין של הנפשות הפועלות. כך או אחרת, יחסים בין אחים עלולים להיות זירת התרחשות סוערת וסבוכה, המביאה הורים לחוות מידה רבה של מצוקה.
מרבית ההורים היו רוצים לראות את ילדיהם שמחים זה בחברת זה, דואגים האחד לשני ומסתדרים. לא מעט הורים מתקשים לקבל את העובדה שלעיתים עולים בין אחים גם רגשות שליליים כמו קנאה, קיפוח, עוינות, כעס ולעיתים אפילו שנאה. מול רגשות כאלו, ותחושת האיום שהם מעוררים, הורים נוטים להציב דרישה, בגלוי ושלא בגלוי, שלא לבטאם, מעבירים מסר שאין להם מקום, ולעיתים מנסים לאלץ יחסים חיוביים בין אחים, גם אם הדבר מנותק מרגשותיהם.
עפ"י רוב, גישה שכזו יוצרת הסלמה נוספת, או שלכל הפחות, אינה מאפשרת לילדים להתגבר על הקשיים בדרך קונסטרוקטיבית. בהדרכה, ניתן ללמוד כיצד לראות את הדברים בפרופורציה הנכונה, ומתוך כך לאמץ גישה מותאמת. כך לא רק שניתן להתמודד בדרך יעילה יותר עם חיכוכים, אלא גם לאפשר למידה של דרכי התמודדות עם רגשות שליליים ופתרון סכסוכים בינאישיים בדרך יעילה. ילד שסביבתו מאפשרת למידה שכזו צפוי להצליח ולהסתגל ביתר קלות בזירה הבינאישית מחוץ לכותלי הבית.