חרדה היא שם רחב לאוסף של תופעות נפשיות שבבסיס כולן האדם סובל מרמה מוקצנת של חשש, דאגה, או פחד. חרדה נעה על קו רצף מדאגנות מופרזת ופחדים ממוקדים למצבים של שיתוק מוחלט וחוסר יכולת לתפקד במגוון של מצבים. לעיתים מצבים אלו גם מלווים במה שקרוי “התקף פאניקה”. התקף פניקה הוא אירוע שבמהלכו האדם חש חרדה קיצונית המגיעה לשיא תוך זמן קצר, וחולפת תוך זמן קצוב. חרדה, ובכלל זה התקף פאניקה, כוללת שלושה מרכיבים. המרכיב האחד הוא קוגניטיבי (מחשבתי), והוא כולל את כל האמונות, התפיסות והמחשבות על מצב הנתפס כמסוכן, על אף שאינו כזה בהכרח.
למשל, אמא יכולה לחוש חרדה מכך שבנה או בתה שוהים בבילוי מחוץ לבית. החלק הקוגניטיבי של החרדה יהיה כל מה שהאם חושבת או מדמיינת בראשה ביחס למצב המסוכן. למשל, היא עלולה לחשוב על תאונה פוטנציאלית, או לדמיין שתאונה כזו כבר התרחשה. המרכיב השני הוא המרכיב הרגשי, שבעיקר קשור לתחושת פחד עוצמתית. האם עלולה לחוש פחד נוראי סביב המחשבות הנוראיות שחולפות בראשה. לכך נלוות גם תחושות פיזיולוגיות כמו דופק מואץ, הזעה, נשימות מהירות, ולעיתים גם תחושת נימול. זהו המרכיב השלישי.
תגובות חרדה נוצרות במגוון מצבים.
יש חרדות ספציפיות כמו חרדה מקהל או ממצבים חברתיים מביכים, חרדה מטיסות או ממקומות סגורים, חרדה מבעלי חיים, חרדה לבריאות גופנית. ישנן גם חרדות המוכללות למגוון של מצבים. יש אנשים שבאופיים הם אנשים דאגניים, מתוחים ודרוכים, למרות שמעולם לא חוו התקף פאניקה של ממש. גם מצבים כאלו קשורים בחרדה ורצוי לברר את מקורה.