עפ”י אחת התיאוריות הפסיכולוגיות הבולטות (פסיכולוגיית העצמי, קוהוט) הערך העצמי הוא הדבר החשוב ביותר לבריאות הנפשית. אדם שאינו מרגיש שווה, נחשב, מסוגל, לא יכול לחיות חיים מלאים, לממש את שאיפותיו, לממש את הפוטנציאל הגלום בו ולנהל קשר בינאישי תקין. ערך עצמי בריא ומווסת הוא דבר הנבנה בהדרגתיות בתהליך ההתפתחות בתוך יחסים מיטיבים עם דמויות משמעותיות, בד”כ ההורים, אבל גם עם אחרים. גם ניסיון חיים שלילי, חוויות לא נעימות של דחייה בתוך היחסים עם קבוצת השווים, יכולות להפחית מהערך העצמי. נוסף על כך, התרבות המודרנית, המייחסת משמעות רבה לערכים כמו יופי, הצלחה, יכולת השפעה חברתית ומצב כלכלי מקשה יותר ויותר על האדם לחוש מסופק מהישגיו באופן התורם להערכתו העצמית.
גם הרשתות החברתיות מקשות על האדם המודרני לחוש מסופק מחייו. הערך העצמי מושפע מכל אלו יחד, וגם תלוי במידה רבה בפרשנות ובחוויה הסובייקטיבית. המידה בה אדם מעריך את עצמו, אוהב את עצמו וחש בנוח עם עצמו תלויה בגורמים רבים הקשורים זה לזה ויוצרים תמונה מורכבת. ישנם אנשים “מוצלחים” בכל קנה מידה חיצוני-חברתי, שעדיין חשים את עצמם קטנים ולא בטוחים, ואינם חשים מאושרים ומסופקים. אחרים, מרגישים שהערך העצמי שלהם נפגע מאוד בסיטואציות מסוימות, אבל לא באחרות. כאשר הערך העצמי אינו מווסת באופן תקין הדבר יכול לגרום לבלבול, תחושת ריקנות, עצב וגם דיכאון. גם כאן, כמו בכל תחום נפשי אחר ישנו קו רצף, החל ממצבים של הססנות ועכבות בסיטואציות מסוימות, ועד למצבים של קושי לעבוד, להימצא בחברה ולנהל קשר בינאישי או זוגי.